שנים ארוכות שאנו נתקלים ושמים לב למושג ילדים בסיכון ובני נוער בסיכון. על פי דיווחים בישראל חיים למעלה מ-300 אלף ילדים ובני נוער בסיכון והם מהווים כ-15% מכלל הילדים ובני הנוער בארץ. קיימת שונות הגבוהה בין היישובים השונים. כלומר, באזורים עם רמת אמידות גבוהה יש פחות ילדים בסיכון, לעומת אזורים עם רמת אמידות נמוכה. בנוסף, אחוז ילדים בסיכון גבוה באוכלוסיות של עולים חדשים, ערבים וחרדים.
איך מגדירים ילדים בסיכון?
ההגדרות של הספרות שונות במהות שלהן שכן יש חוקרים שיטענו כי כל ילד שבגיל ההתבגרות נמצא בסיכון, לעומת זאת יש את אלו שטוענים כי מרבית הנוער מסתדרים מצוין ורק אחוז קטן נמצא בסיכון. להגדרות התיאורתיות יש השפעות הניתנות על ידי גופים העוסקים במתן שירותים לילדים אלו כמו משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, ארגונים התנדבותיים, קרנות ועוד. גופים מגדירים את אוכלוסיית היעד בהתאם לשירותים שניתנים. כל גורם מטפל מגדיר ילד בסיכון בצורה שונה.
איך לבחור מסגרת טיפולית לילד או בני נוער בסיכון?
זה מאוד תלוי מה המצב של הילד ומי מגלה את העובדה שהוא נמצא בסיכון. לפעמים אלו הם ההורים שמדווחים לרשויות, לפעמים דמות חינוכית מבית הספר, הורה של חבר ולכן הדרך שבה מטפלים בין ילד לילד היא שונה. הרי יש הבדל בין ילד שעצרה אותו משטרה בשל מעשה שעשה והוגדר כילד בסיכון לבין ילד שאמא שלו נפלה לסמים והשכנה שגרה ממול לקחה אותו תחת חסותה ומצאה עבורו עמותה שתדאג לו.
לכן, לא תמיד אנו יכולים לבחור את המסגרת הטיפולית אך כשכן, כדאי שזה יתאים למצבו הנפשי והפיזי של הילד ככל הניתן, לגיל שבו הוא נמצא וליכולות שלו. היום קיימות סוגים שונים של פנימיות שעושויות להוות להם בית חם ומטפח.
